מגזין בית המשפט – ריאיון עם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי
לאחר פרישתם של השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר מבית המשפט העליון - האם הלשכה פועלת למינוי שופטים מן המגזר הפרטי? אם כן - מהי הברכה הטמונה בעורכי דין מן המגזר הפרטי? מה היתרון שלהם על מינויים מן המגזר הציבורי או מן האקדמיה?
"המינוי של עורך הדין חנן מלצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון היה חדשני, על סף התקדימי. לאחר קרוב לחמישים שנים בהן נהגו לייחד את התפקיד הנכבד לאנשי ויוצאי המגזר הציבורי - הייתה זו הפעם הראשונה בה מונה עורך דין שצמח בשוק הפרטי היישר לבית המשפט העליון. החששות שהובעו בזמנו סביב המינוי הופרכו. בחירתו הוכיחה עצמה וניפצה את תקרת הזכוכית שהייתה קיימת עד אז. בזכות כבוד השופט מלצר ובזכות כבוד השופט בדימוס יורם דנציגר שמונה מספר חודשים אחריו לערכאה העליונה - כל עורכת דין ועורך דין באשר הם יכולים לשאוף ולחלום.
"הברכה הטמונה במינוי עורכי דין מן המגזר הפרטי היא רבה וכוללת מעבר למה שציינתי עד כה, גם הבאת ניסיון פרקטי שאין שני לו לבית המשפט העליון, ניסיון מן השדה המשפטי, אשר לעיתים איננו קיים בקרב משפטנים אשר צמחו בשירות הציבורי בלבד או הגיעו לבית המשפט מהאקדמיה.
"בנוגע לקידום מינוי שופטים דווקא מהמגזר הפרטי, אני מעדיף שלא "לצבוע" כך את נושא מינוי השופטים, שעליו להיות מקצועי גרידא ללא שקילת שיקולים זרים. "בהתאם, כבר בסבב הבחירה האחרון ראינו שנציגי הלשכה בוועדה העניקו את קולם למועמדים המקצועיים ביותר והראויים ביותר לשיפוט, בין אם הם צמחו במגזר הפרטי או הציבורי, וכי לנגד עיניהם עמדו שיקולים מקצועיים ועניינים בלבד, לרבות חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".
למרות מאבקה של הלשכה, תקנות סד"א החדשות נכנסו לתוקף בתחילת השנה הלועזית. מוקדם לדעת את השלכות תוקפן של תקסד"א החדשות על המערכת המשפטית האזרחית - אך מתחילים לשמוע קולות של חוסר שביעות רצון בשל אי בהירות התקנות והענקת מרחב שיקול דעת רחב לשופטים בתחום סדר הדין האזרחי. כיצד, אם בכלל, הלשכה, פועלת בעניין זה?
"אני מזכיר שההחלטה על הרפורמה התקבלה בקדנציה הקודמת. למרות זאת, מיום כניסתי לתפקיד, עשתה הלשכה על חבריה ומתנדביה הרבים, כל שביכולתה על מנת להטמיע מה שיותר תיקונים והערות בתקנות החדשות לטובת ציבור המתדיינים ומייצגיהם. כך, הצלחנו בכוחות משותפים לדאוג לקבלתם של כ-50 תיקונים, חלקם הגדול בעניינים מהותיים. גם היום אני מאמין שרק בזכות פעילותה הנחושה של הלשכה הצלחנו להביא לשינויים מהותיים בה, תוך ייצוג עורכי הדין ואזרחי ישראל בנאמנות. אני מזכיר שהרפורמה צפויה הייתה להיכנס לתקופה כשנה לאחר אישורה (בחודש ספטמבר 2018), אך נוכח התנגדותה הנחרצת של הלשכה בתקופתי נדחה מועד כניסתה לתוקף 3 פעמים.
"בנוסף, קיימת ועדה מתמדת בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית – שבוחנת את הטמעת התקנות וכן ועדה נוספת בראשות יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, שמקבלת הערות והארות מעורכות ועורכי הדין ובוחנת אותן.
"לצד כל אלה וכחלק מההיערכות הלשכה לכניסת התקנות לתוקף, דאגנו להכין חוברת דברי הסבר מפורטת לתקנות, שהקלה על עורכות ועורכי הדין בהסתגלותם לתקנות החדשות".
במספר ראיונות ובמות שונות אתה טוען שמערכת המשפט נתונה למתקפה. נראה שהביקורת על בית המשפט העליון מתבקשת, ולרוב נעשית באופן ענייני - בעיקר שהביקורת מגיעה במסגרת "איזונים ובלמים" של רשויות שלטון אחרות, שעל כך הן אמונות. הביקורות אינן חדשות ולא מובילות לשינוי סדרי עולם במערכת השיפוטית, ולכן שאלתי היא מדוע אתה רואה בדברי הביקורת הללו 'מתקפה חסרת תקדים'?
"בהיכל הצדק והמשפט לא עוסקים בפוליטיקה, אלא בשפיטה. המשפט נועד בסופו של דבר לשרת רעיון של סדר, של קידמה, של שיתופי פעולה ושל רצון טוב. זאת, תוך שמירה על זכויות המיעוט וקידום של זכויות אדם אוניברסליות.
"יחד עם זאת, לצערי, ובשונה ממה שציינת, בשנים האחרונות אנו עדים להתקפות חסרות תקדים על גורמים שונים במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, שכל חטאם הוא שהם עושים את עבודתם כמשרתי ציבור נאמנה.
"לא מדובר בביקורת בונה, מדובר בשיח מפלג, שעבר ממזמן את גבולות הטעם הטוב ובוודאי שאין לראות בהם דברי ביקורת לגיטימיים. אלה האחרונים, תמיד רצויים כי אנו שואפים לתקן את הטעון תיקון ולא להרוס אותו, אולם גם ביקורת בונה צריך לדעת כיצד להשמיע.
"נכון, גם ללשכת עורכי הדין היו לא פעם חילוקי דעות עם הרשויות השונות, אך אלה התנהלו תמיד בהידברות, בענייניות, תוך נהיגת כבוד איש ברעהו.
"חשוב לזכור שכשאנו פוגעים ומטילים דופי במערכת המשפט, במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובתפקודה של פרקליטות המדינה – אנחנו פוגעים בשלטון החוק ובנו, אזרחי המדינה.
לכן, גם בריאיון זה אבקש להבהיר שלשכת עורכי הדין לא תהסס להמשיך ולומר לא לניסיונות הפגיעה בשלטון החוק במדינה, ולאלה המבקשים להרוס את מערכת המשפט.
"בנוסף, הלשכה תמשיך להיות ידיד אמת של מערכת אכיפת החוק והרשות השופטת ותמשיך לשמור על עצמאותם של שומרי הסף כמו גם של שופטי ישראל. שלטון החוק ואכיפתו מהווים את הבסיס לדמוקרטיה הישראלית, כאשר בית המשפט העליון הוא מבצרו של האזרח ושל זכויות האדם.
מהי עמדתך לגבי ההצעה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים - כך שיוסרו שני נציגי לשכת עורכי הדין ובמקומם יתווסף עוד נציג אחד מהרשות המחוקקת ונציג אחד מהרשות המבצעת?
"יש לנו ועדה מקצועית מאין כמותה. בהרבה מדינות בעולם מתקנאים בהרכב הוועדה. עורכי הדין נציגי הלשכה בוועדה, מביאים את "קול השדה" לוועדה. בסופו של דבר, עורכי הדין הם אלה שמופיעים מדי יום בערכאות השיפוטיות השונות, הם אלה שמכירים המועמדים, את מזגם ומקצועיותם.
"ללשכת עורכי הדין ישנם נציגים מצוינים וראויים בוועדה לבחירת שופטים, הם כמובן בלתי תלויים ועושים את עבודתם נאמנה. נציגנו עורך הדין מוחמד נעאמנה, שהוא גם יו"ר מחוז צפון בלשכה ועורכת הדין אילנה סקר, נבחרו על ידי חברי המועצה הארצית בהליך שקוף ודמוקרטי".
קיבלת את לשכת עורכי הדין לאחר רצף משברים קשים שפגעו בתדמיתה, ונראה כי שיקמת את התדמית הפגועה. האם קיימות תכניות נוספות לשיפור תדמית הלשכה בעיני הציבור וחיזוקה של הלשכה לטובת עורכי הדין?
"זה לא היה קל. בתחילה הלכנו עם ראש מושפל, אבל מהצד השני ניסינו להרגיע את המערכת. בפרספקטיבה של כמעט שנתיים בתפקיד, אני חושב שאפשר להגיד שהלשכה היום נמצאת במקום אחר. פחות אמוציונלי ופחות כוחני. אנו פועלים בשקיפות יתר, תוך שימת דגש על שיתופי פעולה שמטייבים את פעולות הלשכה ומטרתם בסופו של דבר להקל על ציבור עורכי הדין על כל המשתמע מכך.
"לצורך כך אנחנו נוטלים חלק בכל הצעות החוק, בוועדות הכנסת, בתהליכי חקיקה. בכל נושא חברתי וגילדאי אנחנו שם. אנחנו משתדלים להפוך את עשיית הלשכה לשקופה ככל האפשר ונקייה. כך, מינינו מבקר ללשכה וועדת ביקורת, מינינו נציגים לוועדות השונות לבחירת שופטים ודיינים, הרחבנו את פעילותה האקדמית של המדרשה – אקדמיה ארצית לעורכי דין, חיזקנו את פעילות הפורומים והוועדות המקצועיות שליד הלשכה ולא ויתרנו בכל הנוגע לפיקוח על המתמחים.
"בנוסף, חיזקנו את מחוזות הלשכה, יזמנו מתחם עבודה שיתופי המיועד לעורכות ועורכי דין ועוד.
"לצד כל אלה, אסור לנו לשכוח שאנחנו נמצאים ביציאה ממשבר נגיף הקורונה שהכה בישראל ובעולם. המשבר הדגיש את הצורך בלשכה חזקה, פעילה ומתפקדת, עת נדרשנו להמשיך ולהיות כאן עבור ציבור עורכי הדין, גם ברגעים של חוסר ודאות וריחוק חברתי, סגר לפרקים ומשבר רפואי וכלכלי כבד שנלווה לכל אלה.
"רגישותה של הלשכה למשבר שחוו חלק מחבריה, הובילה אותנו להקים קרן סיוע מיוחדת לעורכות ועורכי דין שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות המצב, אשר סייעה למאות עורכות ועורכי דין.
"בהזדמנות זאת אני רוצה להודות, ליושבי ראש מחוזות הלשכה, לחברי המועצה הארצית ולעובדי הלשכה וכמובן, לכל אותם אלפי עורכות ועורכי הדין המתנדבים ומסייעים לקיומה של הפעילות החשובה למען ציבור עורכי הדין כולו ולמען החברה הישראלית".
וכמה מילים על הכנס באילת?
"לאחר שנה של ריחוק חברתי בה מרבית פעילות לשכת עורכי הדין התקיימה בצפייה מרחוק ע"י אמצעים טכנולוגיים, אני שמח מאוד כי נקיים השנה את הכנס השנתי המסורתי של לשכת עורכי הדין באילת.
"הכנס, יהווה את האירוע המשפטי הגדול הראשון של הלשכה בהשתתפות קהל, לאחר הגבלות הקורונה והוא ייערך בסימן 60 שנה ללשכת עורכי הדין, וצפוי להיות, חגיגי, מקצועי ומשמעותי במיוחד.
"כבכל שנה, הכנס השנתי של הלשכה יהווה צומת מרכזי לליבונן של סוגיות משפטיות בוערות, בנושאים מהותיים הנוגעים לשלטון החוק וזכויות אדם; משפט כלכלה וחברה; מערכת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. בהתאם, התכנית המקצועית של הכנס תכלול, בין היתר, מושבים מקצועיים ואקטואליים במגוון רחב של נושאים וכן הרצאות וראיונות אישיים, בהם צפויים להשתתף שופטים, אנשי ממשל, נבחרי ציבור, עורכות ועורכי דין בכירים מהמגזר הציבורי והפרטי, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה, רוח ותרבות ועוד".
מגזין בית המשפט!
